כבר אמרת סליחות השנה?

סליחות זאת הזדמנות מצוינת לבקר בירושלים, לטעום ולהנות מהצבעוניות של המקום,כי ירושלים של הלילה לא דומה לירושלים של בוקר.מזמינה אתכם למסע/סיור  שמתחיל בחסידות גור עם מתכון של חמין מפולין,עובר ברחובות שכונת "מקור ברוך", דרך חצרות בתים עם בורות מים, קבר,ישיבה של צדיק, לוחות פשקוולים, מסיבת חינהממשיך בשכונת "מחנה יהודה" וחיי הלילה  הסוערים של השוק ביום חמישי.ומסתיים ב"שכונת נחלאות", בבית הכנסת הפרסי "אוהבי ציון" בו נהגה משפחת בנאי להתפלל. 

שכונת מקור ברוך ירושלים
צילום פרטי

אחד הדברים לטיול מוצלח הוא עם מי אתה מטייל.
הפעם לקחתי סיכון מחושב וצירפתי שלוש קבוצות פעילים שלי: בוגרי תוכנית קש"ת 1 וקש"ת 2
ומשתתפי תוכנית קמ"ה.

תוכנית  קש"ת – קהילה שותפות ועמיות, היא תוכנית למנהיגות קהילתית בנושא תרבות וזהות יהודית ישראלית. במהלך התוכנית שכוללת מפגשים וסיורים ברחבי הארץ, עוברים המשתתפים הכשרה ומקבלים  כלים לעבודה כיזמים חברתיים וקהילתיים ביוזמות הקשורות בתרבות וזהות יהודית ישראלית.

תוכנית קמ"ה  - קהילה ומנהיגות הורית, היא קבוצה מעורבת של דתיים ולא דתיים משני בתי ספר ברמת השרון. בית ספר "אוסישיקין" שהוא בית ספר ממלכתי רגיל ובית ספר "אור השחר" שהוא ממלכתי דתי. הקבוצה נפגשת על בסיס למידה משותפת והכרת האחר על מנת לפתח סובלנות ושיתופי פעולה בין קהילות שונות.

סיור סליחות בירושלים 

למה דווקא בירושלים?  כי ירושלים תמיד מספקת את הסחורה. האוויר, לא סתם אומרים " אויר הרים צלול כיין". התפאורה,  בתי האבן והאנשים שהולכים והופכים את הרחובות לצבעונים ובעלי רבדים רבים, אוירה ועושר של צבעים וריחות שיש רק בעיר הזו.  את הסיור הדריכה מלכה אליהו קוסוביץ שהיא תושבת שכונת "מקור ברוך". תוכלו ליצור איתה קשר כאן  

את הסיור התחלנו בשכונת "מקור ברוך", השכונה נמצאת במרכז ירושלים ונבנתה במקור עבור יהודים, שברחו מהעיר העתיקה  וחברון. השכונה נבנתה כשכונה מודרנית, אולם לאחר 1948 התדרדרה והפכה לשכונה עוני. משנות ה – 60 הפכה לשכונה חרדית, דבר שהצריך תוספות בניה על מנת להתאים את הדירות למשפחות גדולות.תופסות אלו טשטשו את המבנים האלגנטיים המקוריים של בתי השכונה.
לאחר שנים של הזנחה עירית ירושלים מבצעת בימים אלו שיפורי בניה חידוש המדרכות ותאורת רחוב.  

היום השכונה הפכה למעין קריה של מוסדות חינוך תורניים וישיבות. גרים בה חרדים מכל הזרמים.
אנחנו ביקרנו אצל אהובה גוטרמן מחסידות גור. אהובה היא סבתא רבא,  מורה לבישול וכלכלת בית. 

אהובה החלה לארח קבוצות אצלה בבית במסגרת סיפורי נשים, פרויקט של עירית ירושלים.
אהובה סיפרה לנו איך זה לחיות בחסידות גור לאחר שהתחתנה עם חסיד.

בסלון אצל אהובה
צילום פרטי

הסיפור של אהובה, העלה בי זכרונות מבית סבתא וסבא. סבא שלי (שלא זכיתי להכיר אותו) היה פעיל של אגודת ישראל ועלה לארץ מפולין בשנות ה30 של המאה ה19. סבתא וסבא גרו בתל אביב ממש כמו הורים של אהובה.

הסיפורים של אהובה איפשרו לנו הצצה לחיי קהילת חסידי גור ופתחה לנו את הלב כאשר שיתפה אותנו בסיפורי אוכל. אני ממש יכולתי להריח (בדמיוני כמובן) את ריח הבישולים שהיו במטבח של סבתא שלי. אהובה זכתה במקום הראשון לפני מספר שנים בתחרות בישול שנערכה בשוק מחנה יהודה שם היא בישלה חמין. אהובה מארחת בביתה, עושה טכס הפרשת חלה וסדנאות אוכל.
ליצירת קשר בטלפון 02-5382021 או 052-7153443

הטשולנט של אהובה שעלה מפולין 

כדאי לזכור כששואלים לגבי  כמויות לבישול באוכל של יוצאי עדות אשכנז. זה בדרך כלל מסתיים במושגים של כמויות של קצת ,חופן או ככה, זאת אומרת במידות לא ממש מדויקות, זה הופך את הבישול למאתגר ביותר. אבל בדרך כלל זה יוצא ממש טעים אם אתם אוהבים את הז'אנר הזה של אוכל.

מצרכים
1-2 בצלים גדולים חתוך לחתיכות גדולות
מספר תפוחי אדמה כמספר הסועדים חתוך לרבעים
קטניות: גריסים, שעועית לבנה, שעועית אדומה 
בחורף אפשר גם חיטה
עצמות בקר עם בשר
ביצים לפי מספר הסועדים
ציר מרק או מים חמים
הרבה פפריקה
מלח ופלפל
מעט שמן 


הכנות מוקדמות 
משרים את הקטניות יום קודם.
הכנת ציר מרק על בסיס עוף או בקר 
לבשל את הביצים – ביצים קשות

הוראות בישול
מטגנים את הבצל עד שיזהיב, מוספים פפריקה ושופכים כוס ציר מרק או מים חמים
זורקים את הבשר לסיר על מנת לסגור אותו מכל הקצוות ,כדי שישאר עסיסי במהלך הבישול,
מוציאים את הבשר מהסיר.
שמים בסיר את העצמות ואת תפוחי האדמה. שמים במקומות  נפרדים את הקטניות ומעל שמים את הבשר ולבסוף את הביצים. שופכים עוד מים חמים או ציר מרק עד שהנוזל מכסה את מה שיש בסיר  מוסיפים הרבה פפריקה, מלח ופלפל לפי הטעם.  
סוגרים היטב את הסיר ושמים על פלטה חשמלית למשך כל הלילה עד לארוחה.

אהובה ואני
צילום פרטי

  
הסיפורים של אהובה פתחו לנו את התאבון ויצאנו לחפש בית אוכל/ מסעדה המגישה אוכל יהודי אשכנזי.

המשכנו לשוטט עם מלכה בשכונה וכאשר עצרנו בין הסבר להסבר, התאפשר לנו להתבונן על האנשים שחלפו על פנינו וגם איפשרנו לתושבי השכונה להתבונן בנו. וכך נעצרו לידינו מידי פעם תושבים שהתחילו לשוחח אותנו ושיתפו אותנו בסיפורים, שאפילו הדמיון לא יכול היה לחשוב על סיפורים שכאלו.

וכך פגשנו אישה שעלתה לארץ לפני 5 שבועות מארה"ב, כיוון שהיא חושבת שהאבנים בארץ קדושות.
פגשנו גם 3 בחורים לבושים ב"כפתנים" מבושמים מאלכוהול, חתן השמחה, הזמין אותנו להצטרף לחינה שלו, באולם השמחות שנמצא באחת מפינות הרחוב. 

לאחר שהצצנו בשמחה של חוגגי החינה, עצרנו ליד אחד מלוחות הפשקוולים שבעיני הם דרך מרתק לעולם שהוא כל כך שונה מעולמי.

דברים שרואים רק בירושלים
צילום פרטי

גמ"ח ביצים
צילום פרטי

לוח המודעות עמד לא רחוק מהחלון של המשרד של הרב בצרי. מלכה, רמזה לנו שלפעמים הרב שומע אותה מדריכה ואם הוא פנוי הוא מציץ ומברך.
החלטנו לקפוץ פנימה והרב התפנה לשוחח איתנו שיחה קצרה על חגי תשרי ונתן לנו את ברכתו.
מסתבר  שהרב בצרי מתמחה בהוצאת דיבוק, ברכות לזיווג ושמו נודע למרחקים בקרב הקהל המאמין.

ואם עד עכשיו הסיור היה ססגוני  ומעט הזוי, מסתבר שבמרכז השכונה נמצא קבר של אחד הרבי מגור ובנו. כאשר הם נפטרו המצב הביטחוני (לפני מלחמת ששת הימים) היה מסוכן ביותר בירושלים ולא איפשר להגיע לחלקה המזרחי ואל הר הזיתים. לכן  חברת קדישא סירבה לקבור אותם שם והם נקברו בשכונה. 

ועוד אנחנו מנסים לעכל את העושר והמגוון של שכונת "מקור ברוך" חצינו את רח' יפו
לכיוון שוק "מחנה יהודה"  היה זה מעבר חד, כאילו עברנו למקום אחר, בלילה השוק נראה אחרת והוא שוקק חיים לא פחות משעות הבוקר.
גם כשהבסטות סוגרות השוק צבעוני, בזכות בחור אמריקאי, שעלה לארץ וצייר על שערי הבסטות ציורים צבעונים מלאי חיים. כך שגם שהכל סגור מאד שמח וצבעוני בשוק.

כל כך צבעוני
צילום פרטי 

צילום פרטי

מסימטה אחת נשמעה מוסיקה יוונית, בקצה הסימטה חי ובועט פאב שהוא בעצם טברנה.
בסימטה נוספות בקעה מוסיקה מזרחית.
וברחוב הראשי של השוק " חכמת בורקס חיפה"  חי ובועט גם ב12 בלילה. ממליצה בחום רב לשבור כל דיאטה שלא תהיה ולטעום בפעם הבאה שאתם בשוק  איזה בורקס "בבורקס חיפה" שווה כל קלוריה ותענוג בכל ביס.

חצינו עוד כביש, הפעם את רחוב אגירפס ונכנסנו ל"נחלאות".
לכתוב על נחלאות בפסקה, פשוט יחטא למקום ולכן לא האריך בסיפורים עליה,

אלא אתמקד על בית כנסת קטן, בית הכנסת הפרסי "אוהבי ציון", אליו נכנסנו  לשמוע פיוטי סליחות. 

בית הכנסת הזה נבנה ב1906 ע"י העולים מפרס שהיגעו לירושלים ולא כל כך הצליחו להשתלב בבתי הכנסת הירושלמים, בהם היה נהוג להתפלל בנוסח ספרדי. בבית הכנסת הזה נהגו בני משפחת בנאי לבוא ולהתפלל כאשר גרו ב"נחלאות". אישתו של התורם העיקרי של בית הכנסת היה נשוי למרים לבית משפחת בנאי.

היום תומר, שהוא צאצא של אחד ממשפחות המייסדים של בית הכנסת, מנסה לשמר את עטרת המקום
ובזמן הסליחות החל מחודש אלול ועד יום כיפור מארגן פיוטי סליחות.
עבורי כמי שגדלה בבית שאינו ספרדי עולם הפיוטים זהו עולם קסום

בית הכנסת "אוהבי ציון"
צילום פרטי

אחד הדברים שאותי הקסימו בערב בו היינו לסליחות בבית הכנסת, היתה כמות החברה הצעירים שפקדו את המקום. היה מרתק לראות את הדימנקה של הגברים המתפללים, ששרים ביחד וכל אחד שותף לתפילה, לנו הנשים,  נותר לשבת להקשיב ליופי הזה להתבונן במילים שבסידור המבקשות סליחה ולהתכונן לשנה החדשה ולימים הנוראים.

אחד הפיוטים הידועים לסליחות הוא "אדון הסליחות" . יש לו הרבה ביצועים, אבל זה של דוד ד'אור אהוב עלי במיוחד, 

ממליצה גם להציץ ולשוטט באתר "הזמנה לפיוט" לגלות את העולם הנפלא של הפיוט עם הסברים שהופכים את הפיוטים לנגישים לכולם.


אז מה היה לנו, סיפורים מעניינים, מפגשים בלתי צפויים עם אנשים צבעונים, אוכל טעים וזמירות הפיוטים. התחלנו את הסיור עם עדות אשכנז, התהלכנו וחווינו את ירושלים. סיימנו עם פיוטים של יוצאי ספרד.
אח, לילה שפותח לבבות ומכין לקראת הסליחות.
גמר חתימה טובה