על שרשראות וחיי שרה

דודה שרה (ז"ל) נולדה בשבוע של פרשת חיי שרה. זו הפרשה אותה קוראים השבוע. בתור ילדה קטנה לא כל כך הבנתי את הקונספט של פרשת השבוע. אבל את הסיפור של דודה שרה תמיד ידעתי .

פרשת השבוע מורכבת ממספר פרקים מהתורה, כך שכל פרקי התורה מחולקים ל55 חלקים שנקראים במשך 53 שבועות שיש לנו בשנה.

"העם היהודי קורא באוזני האלוהים את ספר התורה
במשך כל השנה, כל שבוע פרשה,
כמו שחרזדה שסיפרה סיפורים כדי להציל את חייה,
ועד שמגיעים לשמחת תורה
הוא שוכח ואפשר להתחיל מחדש"

יהודה עמיחי, פתוח סגור פתוח

המנהג לקורא כל שבוע את פרשת השבוע התגבש בבל (עירק של היום), הגאונים, ראשי הישיבות,
שחיו במאה ה 7, הנהיגו מנהג זה, וזאת על מנת שלא ישכחו את התורה.
כל פרשה מחולקת ל 7 קטעים אותם קוראים ביום שבת בבית הכנסת. ושמות הפרשות נקבעו לפי המילה הראשונה או מילה מהפסוק הראשון של הפרק.

דודה שרה
דודה שרה, גרה בניין שבו גרתי במרכז תל אביב, הדירה שלה היתה בקומה השניה ממש מעל לדירה של סבתא שושנה, אנחנו גרנו בקומה הרביעית.  דודה שרה היתה הבת השניה והיחידה בין 5 בנים.
היא היתה טיפוס מאד מיוחד וכבר כאישה צעירה  ואמא, עבדה מחוץ לבית  כמנהלת החשבונות של חברת "אביב" בתל אביב, דבר שהיה נדיר בתקופתה. היא היתה היחידה חוץ מסבתא שלי, שהיתה מסוגלת להשתלט על האחים שלה, לפשר ולהשלים גם כשכולם בגרו.

היו לה ולי דברים שאהבנו לעשות ביחד, כמו לראות את הסרט בערבית ביום שישי או לקלוף ביצים לסלט ביצים. ובכלל הדירה שלה, היתה לי כמקום מפלט כשנמאס לי מההורים שלי או מהאחים שלי, פשוט הייתי יורדת למטה ומתיישבת אצלה במטבח או בסלון.

אינתא עומרי 

סבתא שושנה
סבתא שושנה היתה אם שכולה ואלמנה מגיל מאד צעיר.
היא גידלה 4 בנים שובבים ביותר (זאת בשפה נקיה), היא היתה נוהגת לקרוא להם  פרחחים, גם שהיו כבר אבות בעצמם. היא הצליחה להחזיק את כל המשפחה ביד רמה וביידיש מתובלת במעט עברית.
כשברחתי בפעם הראשונה מהבית כשהייתי בת חמש או שש, ברחתי לדירה שלה בקומה הראשונה. כשהייתי חולה, אמא שלי היתה משאירה אותי אצלה והייתי מתפנקת מתחת לשמיכת הפוך העבה שלה, פינוק שהיה שמור רק ליחידי סגולה – 15 הנכדים שלה.
בכל יום רביעי היא היתה נותנת לי כסף ללכת לקנות לה עיתון ביידיש ואני הייתי מבקשת שתקריא לי ותתגרם את החדשות זה אף פעם לא צלח.


סבתא יפה
סבתא יפה עלתה לארץ לבד מפולין, היא בעצם ברחה מהבית כשהיתה בת 16.
היא אמרה בבית שהיא הולכת לישון אצל חברה, יצאה מהבית עם מזוודה קטנה ויותר לא ראתה את הוריה ואת 3 אחיה הצעירים שנרצחו ע"י הפולנים.
סבתא עלתה בספינה לישראל  וסיפרה שהאנייה עגנה ביפו אך  כדי להגיע אל החוף היו צריכים לשוט בסירות קטנות מהספינה אל החוף. כל הסוורים הערבים רבו  מי ייקח אותה בסירה לרציף וזאת כי סבתא הלכה עם חליפה אדומה, חצאית עיפרון וז'קט  שהיא תפרה בעצמה. אתןם בטח יכולים לתאר לעצמכןם את התמונה הזו.

לסבתא יפה היו שלושה ילדים שתי בנות ובן, הבת הבכורה היתה אמא שלי , והבת השניה היתה לאה'לה.
לאה'לה נפטרה בגיל 19 מלוקמיה 5 חודשים לפני שנולדתי.

בתמונה לאה'לה מחייכת ולידה מוזגת שתיה אמא שלי,
התמונה צולמה במרפסת של יוספה במרכז תל אביב.

לאה'לה לפי הסיפורים היתה חברמנית אמיתית.
לא היכרתי אותה, אבל  אוסף התקליטים שלה נמצא עדין אצלנו והיא במיוחד אהבה את אלויס.

ללאה'לה קראו על שם סבתא שלה, שהיא בעצם סבתא רבה שלי.
במשך שנים רבות נשאתי את השם הזה כעול, מי נותן לילדה קטנה שם כזה
והיא לא גרה בבני ברק או מאה שערים.
במשך השנים הציעו לי לשנות אותו להחליף אותו ואני תמיד סירבתי. סירבתי כי ידעתי מה המשמעות שלו במיוחד לסבתא שלי שטיפלה בי מדי יום עד שהלכתי לגן בגיל שנתיים.
  
השם שלי הוא לא רק המורשת שלי, אלא גם המורשת של המשפחה שלי והיא חלק מהמורשת של העם היהודי.

פנים ושמות דני רובס

סבתא שושנה ודודה יוספה נפטרו כשהייתי נערה, 
דודה שרה נפטרה אחרי שכבר הייתי אמא לשנים, 
סבתא יפה נפטרה לפני 4 שנים, 
אמא שלי נפטרה לפני 18 שנה. 
ולאה'לה נפטרה מספר חודשים לפני שנולדתי.
לכל אחת מהנשים הללו היה סיפור חיים מעורר השראה, נשים חזקות ודעתיניות שהשפיעו ועיצבו את מי שאני היום .

אז היום אני נושאת את השם לאה'לה, 
וכל פעם שאני עושה סלט ביצים, דודה שרה תמיד איתי, 
כשאני ישנה צהרים עם הילדים סבתא יפה איתי ושאני סורגת אני יודעת שסבתא יפה מאד גאה, 
כשאני מכינה צ'ולנט אני שומעת את עצמי אומרת בדאגה, האם הוא לא נשרף, ממש כמו שיוספה היתה אומרת. 
כשאני שרה "שיר ליקנתון", אמא שלי נמצאת איתי ועם הילדים שלי. 
וככה אני זוכרת אותן ורוקמת אותן בחיים שלי.

כשאני מתגעגעת לסבתא יפה או לאמא שלי אני עונדת את השרשרת הזו

אלו החוליות של השרשת הפרטית שלי, אבל יש לי עוד שרשראות עשויות מחוליות של:  נשים מקראיות, נשים היסטוריות יהודיות וגם אלו שלא.
יש לי גם שרשראות חדשות, שחלקן עדין מתהווה ואני בוחרת את החוליות שלהן כך  שהיו משמעותיות ומעצימות.  
מה השרשרת שלך? מי הן ה"חוליות" שלה?